עו"ד נועם קוריס מסביר כיצד עסקים יכולים לשווק באינטרנט מבלי לעבור על החוק

קוריס - עסקים קטנים כיצד לפרסם לפי חוק הספאם

עו"ד נועם קוריס מסביר כיצד עסקים יכולים לשווק באינטרנט מבלי לעבור על החוק

איך מפרסמים באינטרנט בצורה יעילה בלי לעבור על החוק

אפשר לפרסם גם לפי חוק דואר הזבל. ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008 המוכר כחוק דואר הזבל או חוק הספאם. החוק מאפשר בתנאים מסוימים לפרסם ללקוחות העסק באמצעות האינטרנט, בדואר אלקטרוני ואפילו באמצעות פקסים ומסרונים (SMS). מומלץ לדעת את הכללים החדשים שיש לעמוד בהם, בכדי שהפרסום של העסק יהיה בהתאם לכללים ויביא לקוחות חדשים וחוזרים לעסק ללא תביעות אזרחיות, כפי שהחוק מעודד.

החוק בישראל קבע פיצוי של עד 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק לכל נמען שקיבל הודעה אלקטרונית שלא לפי הכללים. מאז כניסת חוק דואר הזבל ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008, הוגשו בישראל תביעות אזרחיות פרטיות לבתי המשפט ובמספר מקרים אף הוגשו לפי אותו החוק, גם תביעות ייצוגיות.

חוק דואר הזבל מעודד אכיפה אזרחית ולפיו ביקשו התובעים בתביעות הייצוגיות לייצג את כלל נמעני הדואר הפרסומי האסור לטענתם, כך שדרשו מהעסקים ששלחו את ההודעות הפרסומיות סכומים של מיליוני שקלים כפיצוי, ללא הוכחת נזק.

התביעות הייצוגיות שהוגשו טרם הוכרעו בטווח הזמן הקצר יחסית מאז כניסת החוק, אך ניכר שבבתי המשפט בערכאות הנמוכות החלה מגמה של עליה בסכומים הנפסקים. בבתי המשפט נרשמות לאחרונה פסיקות רבות והולכות של הסכומים המקסימאליים לפיצוי בגין כל הודעה, כאשר התובעים שכנעו שההודעות הפרסומיות נשלחו ללא הסכמתם ושלא לפי החוק.

חשוב לומר, שלמרות שנוסח החוק החדש כולל גם סנקציה פלילית, משטרת ישראל פרסמה שאין בכוונתה לאכוף את חוק דואר הזבל והיא מותירה בינתיים את אכיפתו לנמענים עצמם באמצעות אכיפה אזרחית.

נועם קוריס עורכי דין

פרסומים אלקטרוניים בעולם

הנתונים שמסרו ספקיות האינטרנט בישראל וברחבי העולם עד לפני מספר שנים לימדו, שלמעלה מ- 80% מתעבורת הדואר האלקטרוני הוא דואר זבל בלתי רצוי, עד כדי איום על המשך מתן שירותי הדואר האלקטרוני הרגילים.

לאחר הסדרת דרכי הפרסומת באמצעות דואר אלקטרוני בארה"ב ובאירופה הסדיר גם המחוקק הישראלי את המותר והאסור בשיווק אל תיבות המייל בישראל, תוך שיצר מנגנון המשלב את החקיקה בארה"ב ((opt-out.והחקיקה באירופה ((opt-in.

עקרונות המנגנון האמריקאי הנם שניתן לשלוח דואר פרסומי כל זמן שהנמען לא ביקש במפורש להפסיק לקבלו. המנגנון האירופאי אימץ את הגישה על פיה ניתן לשלוח דואר פרסומי רק לנמען שהסכים מראש ובפעולה אקטיבית לקבל את דבר הפרסומת.

בישראל לאחר דיונים ומגוון לא מבוטל של הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שהונחו על שולחנן של וועדות המדע והחקיקה במהלך השנים, התגבש מנגנון ישראלי ייחודי המשלב בין גישת ה-  opt-inלגישת ה- opt-out

חוק דואר הזבל הישראלי

החוק בישראל הפריד בין פרסום באמצעות עלוני נייר אל תיבות הדואר הקונבנציונאליות ובחר להתיר ולא להגביל את הפרסומות בדרך זו, כך שהתמקד רק בפרסומות שנשלחות באמצעים אלקטרוניים.

ההגבלה שנקבעה בישראל על הפרסום באמצעים האלקטרוניים נבעה מהרצון לרסן את היכולות הטכנולוגית שהתפתחו ושאפשרו לשלוח בקלות ובעלויות נמוכות, פרסומים לא רצויים ובלתי מבוקרים, שעמדו לדעת המחוקק, להציף מיליוני תיבות מייל אישיות, פקסים וטלפונים סלולאריים.

גם במקרים בהם הותר לפרסם על ידי משלוח הודעות פרסומיות נקבעו כללים רגולאטורים שנועדו להגן על מקבלי ההודעות הפוטנציאלים כך שהפרסומים באינטרנט יהיו מאוזנים לרווחת ולטובת הציבור.

באילו אמצעים טכנולוגיים מותר לפרסם ?

מלבד עלוני הנייר עודד המחוקק את העסקים לפרסם באינטרנט באמצעות באנרים (פס פרסום), או מאמרים שיווקים שמפורסמים על גבי אתרי האינטרנט ומוצגים לעיני כל אך אינם פולשים אל תיבות המייל הפרטיות, בצורה בלתי מוזמנת.

מטרת החוק הינה למנוע את משלוח ההודעות הפרסומיות למי שאינו מעוניין בהן ולכן מותר לשלוח בישראל הודעות פרסומיות לרשימות תפוצה שנמעניהן אישרו מראש ובצורה אקטיבית את קבלת דברי פרסומות מהשולח, בצורה מפורשת.

קיים רצון לעודד גם פנייה אל לקוחות קיימים או לקוחות פוטנציאליים שקיימו מגע כלשהו עם העסק בעבר והשאירו את פרטיהם מרצונם. לכן, מותר לשלוח הודעות פרסומיות לאלו שמסרו את פרטיהם, ככל שניתנה להם הודעה מראש שייתכן ויישלחו אליהם הודעות פרסומיות. במקרים כאלו התנאי הוא שהפרסומות שתשלח תהיה בקשר למוצר או שירות דומים, לאלו שלגביהם התעניינו בעבר.

במקרים שהלקוחות עצמם הם בתי עסק, מתיר החוק לפנות גם בפנייה חד פעמית בתנאי שפניה יחידה זו לא תהיה בעצמה פניה פרסומית, אלה תהיה פניה לקבלת הסכמת הנמען לכך שישלחו לו על ידי העסק בעתיד, הודעות פרסומיות.

על מה חשוב להקפיד ?

בכל מקרה בו נחליט לפרסם על ידי האמצעים האלקטרוניים המנויים בחוק עדיין חשוב להקפיד תמיד לאפשר לנמענים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה שלנו בכל עת ובדרך פשוטה, קלה וללא עלויות מיוחדות.

ניכר שבתי המשפט החמירו במיוחד עד כה עם עסקים שהמשיכו לשלוח הודעות פרסומיות לנמענים גם לאחר שהתבקשו להפסיק לשלוח פרסומים לאותם הנמענים.

המחוקק קבע כללים מיוחדים לגבי דרך ההודעה לנמענים על זכותם לדרוש את הפסקת שליחת הפרסומות אליהם ונקבעו גם קביעות רגולציה להגנה על הנמנעים ולמשל חובת המפרסם לציין שת שמו וזהותו ואף לציין בשורת הכותרת של הודעת המייל הפרסומי, שמדובר בפרסומות.

• עורך דין נועם קוריס עוסק בייעוץ ומתן חוות דעת לעסקים בתחום השיווק האלקטרוני.
• לנוסח המאמר שפורסם בדהמרקר מאת עורך דין נועם קוריס

נטל ההוכחה בתביעה על פי שטר

המוציא מחברו עליו הראיה ? לא בדיני שטרות

עורך דין נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות' עורכי דין

במשפט הישראלי התקבל הכלל על פיו 'המוציא מחברו עליו הראיה'.

בישראל כאשר אדם מבקש מבית המשפט לפסוק לזכותו עליו להוכיח לבית המשפט שהוא אכן זכאי לפסיקת הסעד שהוא מבקש.

הנתבע במשפט, אינו חייב להביא ראיות פוזיטיביות לכך שאינו חייב בסעד לגביו הוא נתבע אך הוא בהחלט רשאי לעשות כן.

התוצאה בכל מקרה היא, שבמידה ואף אחד מהצדדים לא יצליח להוכיח את טענתיו יצא מכך הנתבע דווקא נשכר, לאור כלל המוציא מחברו.

כאשר התובע אוחז בשיק ידון בית המשפט בהליך על פי דיני השטרות שעל פיהם ישתנה נטל ההוכחה ויועבר למושך השיק, הנתבע שכתב את השיק וחתם עליו.

נקודת המוצא בדיני השטרות היא, כי נטל ההוכחה יהיה מוטל על מושך השיק שיצטרך לסתור את החזקה, שהשיקים שמסר לתובע נמסרו לתובע ללא תנאי, כאמור בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות) שכותרתו "חזקה במסירה":

"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

על הנתבע שמסר שיק מוטלת החובה לסתור את שתי חזקות העומדות לזכותו של התובע שאוחז בשטר. וכך נאמר בע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 681, 693 (1989):

"הטוען כי מסירת השיק הייתה על-תנאי – כאמור בסעיף 20 הנ"ל ­חייב להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על-ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר …[ ]….(ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו מעוגנת בפסיקה ונובעת מחזקת התמורה שיסודה בסעיף 29(א) לפקודה".

נועם קוריס עורכי דין

(עוד על הנטל המוטל על מושך השטר להתמודד עם החזקה כי נתקיים התנאי למימוש השטר ראו ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר, פ"ד מה(1) 647, 659 (1991). על הנטל להוכיח קיומו של תנאי חיצוני לשטר וכי התנאי שמסירת השטר הותנתה בו לא התקיים ראו: סעיף 20(ב)(2) לפקודת השטרות; ע"א 4848/91 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' פורשה בע"מ, פ"ד נא(1) 874 (1997)).

הנטל להוכיח שהחלפת שטר בשטר אחר סילקה או הפקיעה את השטר המקורי, מוטל על הטוען. מטעם זה דורשת פקודת השטרות כי אוחז שטר שויתר על זכויותיו כלפי כל צד לשטר, יעשה הויתור בכתב (סעיף 62 לפקודת השטרות) וכי מקום בו אבד השטר, יכול האוחז לבקש את המושך שייתן לו שטר חלופי, תוך מתן ערובה למושך כי ישפה אותו כלפי כל אדם אם יימצא השטר שאבד (סעיף 69 לפקודת השטרות) (וראו גם דורון תמיר ויצחק יערי דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט (מהדורה שנייה) 1 (2001)).

גם כאשר בשטר ביטחון עסקינן, יש להבחין בין סוגים שונים של שטרי ביטחון, וניתן לסווג את שטרי הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:

האחד – שטר שניתן להבטחת תשלום שוטף, לדוגמה, ביחסי ספק-לקוח, שאם נצטבר חוב שאינו נפרע, רשאי הספק להגיש את השטר לפירעון (ראו, לדוגמה, ר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ, פ"ד לט(2) 565 (1985)). סוג זה של שטר בטחון מקל על האוחז את נטל הראיה במקרה של הפרת עסקת היסוד.

השני – שטר שניתן כמשכון לכל דבר ועניין. כדוגמה לכך, שיקים שמפקיד הלקוח בבנק כבטוחה למתן אשראי. דהיינו, הלקוח משעבד לבנק נכס ממנו ייפרע אם הלקוח לא יסלק את האשראי, והנכס המשועבד הוא הזכות השיטרית של הלקוח כלפי צד שלישי מושך השיק.

השלישי – שטר שניתן על תנאי שרק בהתקיימו ניתן לממשו. במקרה כאמור, עושה השטר מעביר את השטר לנפרע ומתנה את סיחורו או את הזכות להגיש תביעה על פיו בהתרחשותו של אירוע מסוים (תנאי מתלה) או מסכים כי הזכות לסחר את השטר או לתבוע את פירעונו תחדל אם יתקיים אירוע מסוים (תנאי מפסיק). גם שטר כזה קרוי "שטר ביטחון" (לרנר, שטרות, בעמ' 361) והוא חופף במידת מה את הסוג הראשון של שטרי בטחון כנזכר לעיל.

 (על הסוג הראשון והשני של שטרי בטחון, ראו שלום לרנר "שטר בטחון וזיכוי חשבון בנק כמתן ערך" משפטים יז 71, 77-75 (תשמ"ז)). על הסוג השלישי של שטר בטחון ודוגמאות לשימוש שנעשה במונח "שטר ביטחון", ראו לרנר, שטרות, בעמ' 312-310. לסיווג של שטרי הביטחון למיניהם, תוך הבחנה בין שטר שעליו נכתב "לבטחון" לשטר שלא נכתב עליו דבר, ראו מנחם מאוטנר "'שטר הבטחון': חוזה הכפוף לתנאי מתלה, נכס ממושכן ובעיית התמורה והערך" עיוני משפט יב 205 (התשמ"ז) (להלן: מאוטנר, שטר הבטחון)).

ברור אם כך, שכאשר נתבע בגין שיק שחולל מבקש לטעון טענות כנגד השיק שמוצג לבית המשפט או כנגד סחירותו של שיק זה, רובץ נטל ההוכחה על הנתבע להוכיח את טענותיו כנגד חובתו לשלם מול השיק, על אף שחברו מבקש להוציא את התשלום ממנו.

על פי הכללים המקובלים בדיני השטרות, יהיה על הנתבע שטוען שהשיק שמסר לא היה אמור להיפרע ושכל מטרתו הנה בטחון להוכיח את טענותיו בראיות ואילו התובע, לפחות לכאורה לא ידרש להביא את הוכחותיו לכך שהנתבע חייב לשלם לו כאמור בשיק.

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

דין משמעתי של עורכי דין בארץ ובעולם

נועם קוריס כותב על דיני האתיקה - בארץ ובעולם

ערכנו השוואה של מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

מאת נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:

"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:

בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:

"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".

זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:

"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."

האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי דין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

בלגיה

         פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.

         סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.

         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.

         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.

         השיפוט הפלילי

         שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.

         שבדיה

         הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).

         לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.

         תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.

         גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   

         נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.

         נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.

         בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

         דנמרק

         השיפוט המשמעתי

         ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק ( Danish Bar and  Law  Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 

         ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.

         לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את העורך דין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.

         ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).

         במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     

לסיכום

ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.

נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.

לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

---

עורכי דין בתוצאות בלוגים בגוגל

עורכי דין בתוצאות גוגל | בלוג עורכי דין ישראלי

לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית ...

רשימת עורכי דין | בלוג עורכי דין ישראלי

הפצה של רשימת עורכי דין. 01.11.2002 | כסלו תשס"ג | גליון מס' 4. מס' ההחלטה: את 58/02. העובדות: ...

רשימת עורכי דין | בלוג עורכי דין ישראלי

הפצה של רשימת עורכי דין. 01.11.2002 | כסלו תשס"ג | גליון מס' 4 מס' ההחלטה: את 58/02. העובדות: ...

בדיחות עורכי דין בבלוג | בלוג עורכי דין ישראלי

עורך דין פתח את דלת מכוניתו, ולפתע הגיחה מכונית אחרת ותלשה את הדלת. - "תראה איזה נזק עצום נגרם ל-BMW שלי", התלונן עורך הדין באוזני השוטר ...

בדיחות עורכי דין | בלוג עורכי דין ישראלי

"אולי תוכל לעזור לי", פנה הרופא לעורך-דין שפגש במסיבה, "תמיד כשאני בא למסיבה פונים אלי אנשים בבקשה לייעוץ רפואי. ...

בלוג ישראלי | בלוג עורכי דין ישראלי

בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, ...

שלום עולם! | בלוג עורכי דין ישראלי

שלום, זו תגובה. כדי למחוק תגובות, צריך רק להכנס למערכת, ולהציג את התגובות של הפוסט. שם יש אפשרויות למחיקה ועריכה של תגובות. ...

מידע עורכי דין | בלוג עורכי דין ישראלי

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

בלוג ישראלי | בלוג עורכי דין ישראלי

בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים ...

בדיחות עורכי דין | בלוג עורכי דין ישראלי

"אולי תוכל לעזור לי", פנה הרופא לעורך-דין שפגש במסיבה, "תמיד כשאני בא למסיבה פונים אלי אנשים בבקשה לייעוץ רפואי. ...

בדיחות עורכי דין בבלוג | בלוג עורכי דין ישראלי

עורך דין פתח את דלת מכוניתו, ולפתע הגיחה מכונית אחרת ותלשה את הדלת. - "תראה איזה נזק עצום נגרם ל-BMW שלי", התלונן עורך הדין באוזני השוטר ...

עורכי דין – פוסטים על קצה המזלג | בלוג עורכי דין ישראלי

בלוג ישראלי | בלוג וורדפרס חדש. תופעת הבלוגים, בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות ...

חוק התקשורת לטובת הציבור – נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין | בלוג ...

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

בלוג ישראלי

תביעה ייצוגית לאור הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט. נ. קוריס ושות' ב – ynet.co.il. התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא

בלוג ישראלי

מורה בבית ספר יסודי שאלה את תלמידיה במה עוסקים הוריהם. יוסי מספר בגאווה: "אבא שלי רופא, הוא מציל חיים" חיים מספר בגאווה: "אבא שלי מורה, ...

הוספת ראיה בערעור :בלוג ישראלי

קורבן העבירה: עו"ד יסמין קשת, עו"ד יעל סגל-מקליס, עו"ד טלי דג'ין. בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס. פרוטוקול. כבוד השופט א' א' לוי: ...

כתב תביעה :בלוג ישראלי

בבית משפט השלום ת.א. 09/. בתל אביב. התובעים: 1. מר. 2. גב'. 3. הקטינה א. י. (באמצעות הוריה). 4. הקטינה ב.י. (באמצעות הוריה). 5. הקטין א.י. ...

לינקים :בלוג ישראלי

בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...

קישורים :בלוג ישראלי

בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...

כללי :בלוג ישראלי

קוד פתוח – מאמרים :קוריס בלוג. מהם תנאי שימוש בקוד פתוח ? תקנון השימוש או תנאי השימוש בקוד פתוח הם למעשה הרשאה שלמה או בתנאים לעשות שימוש ...

עורכי דין – הוצאה לפועל :בלוג ישראלי

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בר"ע 2141/08 כבוד השופטת י' שטופמן) מיום 20.1.2010 בו נדחה ערעורו ...

4615/10 – קרן דולב לצדק רפואי נ. סגן שר הבריאות :בלוג ישראלי

השופט א' גרוניס: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת הממשלה להקצות 65 מיליון ש"ח לצורך מימון טיפולי שיניים משמרים לילדים מתוך 415 מיליון ש"ח, ...

6445/10 – שוניה ספרטק נ. מדינת ישראל :בלוג ישראלי

לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) מיום 29.8.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 15111-06-10 ...

2406/09 – שלמה אלבו נ. מדינת ישראל :בלוג ישראלי

הנשיאה ד' ביניש: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ע' מודריק), בו הורשע המערער – על-בסיס המיוחס לו – בארבעה אישומים ...

תעודת יושר לעיתונאים :בלוג ישראלי

בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע הבוקר (ג') פה-אחד את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, שהתרחש בבית-ספרה בקצרין שברמת-הגולן. ...

עורך דין :בלוג ישראלי

בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...

מיכה שטרית נגד הד ארצי בע"מ :בלוג ישראלי

בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת א' שטמר) דן בתביעותיהם ההדדיות של הצדדים כתוצאה מיחסים מסחריים בתחום המוזיקה שעלו על שרטון, ...

פסקי דין :בלוג ישראלי

תביעה ייצוגית לאור הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט. נ. קוריס ושות' ב – ynet.co.il. התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא ...

8155/09 – אברהם סימון נ. יעקב לנקרי :בלוג ישראלי

ערעור על החלטת רשם בית משפט השלום באשדוד, י' בוקר, מיום 29.9.2009 שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בעניינם של המערערים בת.א. 854/09. ...

נועם קוריס – הסטודנטים ישלמו פחות ארנונה :בלוג ישראלי

נועם קוריס – kurisblog.com 7 אוקטובר 2010 … אתר הפייסבוק הוקם ב- 4 לפברואר 2004, על יד מארק צוקרברג, סטודנט יהודי … ...

בלוג עורכי דין – קישורים :בלוג ישראלי

בלוג עורכי דין. lawyers-blog.org. דף הבית · אודות · צור קשר · פסקי דין · פרסומים · הבלוג. “תמונות”. עורך הדין העברי הראשון. Read More … ...

עורכי דין :בלוג ישראלי

בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...

בדיחות על עורכי דין :בלוג ישראלי

מורה בבית ספר יסודי שאלה את תלמידיה במה עוסקים הוריהם. יוסי מספר בגאווה: "אבא שלי רופא, הוא מציל חיים" חיים מספר בגאווה: "אבא שלי מורה, ...

פסקי דין :בלוג ישראלי

בבית המשפט העליון. רע"א 6601/10. בפני: כבוד השופט ע' פוגלמן. המבקש: פלוני. נ ג ד. המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פלוני 3. פלונית ...

תקנות לעיון הציבור :בלוג ישראלי

תקנות לעיון הציבור ולהערותיו. משרד התשתיות הלאומיות מבקש להביא לעיון הציבור ולהערותיו את נוסח טיוטת תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן ...

קבל תוצאות וידאו נוספות

בלוג ישראלי מוגן בזכויות יוצרים :בלוג ישראלי

נכתב על ידי admin; פורסם ב- 16 בספטמבר 2010 0:16. בלוג ישראלי. Share. נושא: כללי · RSS תגובות של פוסט זה · TrackBack URI. השאירו תגובה. שם (חובה) ...

אולמפידת בייג'ין :בלוג ישראלי

נכתב על ידי admin; פורסם ב- 16 בספטמבר 2010 0:14. Share. נושא: כללי · RSS תגובות של פוסט זה · TrackBack URI. השאירו תגובה. שם (חובה). מייל (חובה) ...

904/09 – אברהם זאורוב נ. עלי ילדירים :בלוג ישראלי

המשיב 1 בע"א 904/09 והמשיב 3 בע"א 1422/09: עלי ילדירים. המשיב 2 בע"א 904/09 והמערער בע"א 1422/09: המוסד לביטוח לאומי. המשיבה 3 בע"א 904/09: ...

6648/10 – הסנגוריה הציבורית נ. מדינת ישראל :בלוג ישראלי

20 ספטמבר 2010 ... בבאר שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר וי' רז-לוי) מיום 1.9.10 בתיק תפ"ח ...

יעל דיין – תל אביב :בלוג ישראלי

מיהי תל-אביבית? יעל דיין מתארת את הקווים לדמותה. היא אחראית לגורלה, היא מוחה כשאכפת לה, ובעיקר-היא "לא שמה פות" על מה שאומרים וחושבים. ...

המצאה מחוץ לתחום – עורכי דין :בלוג ישראלי

עורכי דין בבית המשפט העליון. בה"נ 6611/00 – ג'. בפני: כבוד הנשיא א' ברק. המבקשת: מירושניצינקו ילנה. נגד. המשיבים: 1. מירושניצינקו אלכסנדר ...

קישורים לבלוג עורכי דין :בלוג ישראלי

לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין זה ב- 1.9.2010 כידוע לכם החל מהיום 1.9.2010 ...

למה עורך דין :בלוג ישראלי

למה כדאי עורך דין צמוד לעסק בתקופת המשבר הכלכלי? פתח דבר. בכל עסק יש מחלקת שיווק ומכירות, הנהלת חשבונות ומערך שלם שמטרתו הנה בשורה התחתונה, ...

בתי משפט :בלוג ישראלי

תפריט בחירה ראשי- פרטי בתי משפט ומידע נוסף בית המשפט העליון נפתח לתפריט נוסף בתי משפט מחוזיים נפתח לתפריט נוסף בתי משפט שלום נפתח לתפריט ...

מילות מפתח :בלוג ישראלי

מילות מפתח מעניינות מה זה כך אבל את עוד כבר כל לא בו אין איש אחד אחרי גדול מה זה לו אני על מי שלו סיפור מן כן לה אחר אדם אשר לי שלי עולם אל ...

7677/07 – נועה קריב נ. בית הדין הארצי לעבודה :בלוג ישראלי

השופטת א' חיות: האם אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין אך חיה כידועה בציבור כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה ועל כן אינה זכאית עוד לקצבת שאירים או ...

ערוץ 10 :בלוג ישראלי

נ ג ד -. הנתבעת: ערוץ 10 בע"מ ח.פ. 513910869. מהות התביעה: שכר עבודה והלנת שכר, פיצוי פיטורין, דמי חופשה, דמי הבראה וזכויות נלוות ...

רשם הפטנטים :בלוג ישראלי

‏ ‏כ"ז אלול תש"ע. חוזר רשם מ.נ. 84. אל: ציבור המבקשים, עורכי הפטנטים ועורכי הדין. מאת: ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ...

עורכי דין :בלוג ישראלי

בלוג עורכי דין 8 ספטמבר 2010 … לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין זה ב- 1.9.2010 כידוע לכם החל ...

צבי טירם נגד מדינת ישראל :בלוג ישראלי

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.7.10 שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק ...

3817/09 – מחמד אזברגה נ. מדינת ישראל :בלוג ישראלי

השופטת א' חיות: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיאה ז' כספי), בו הורשע המערער בעבירות של החזקת נשק, ...

עורכי דין – בית משפט עליון :בלוג ישראלי

הודעת באת-כוח המדינה מיום 30.8.2010 התקבלה ונרשמה. המועד להגשת תגובת המשיב יימנה מעת ההמצאה כאמור בהחלטתי מיום 21.7.2010. ...

5347/10 – גבריאל לוי נ. אגן כימיקלים :בלוג ישראלי

מונח בפני ערעור על החלטת הרשם ג' שני מיום 12.4.10 במסגרתה קיבל את בקשת המערער לפטור מאגרה, אך דחה את בקשתו לפטור מלא מעירבון בהליך העיקרי ...

4783/09 – ראובן שולשטיין נ. רשות ההגבלים העסקים :בלוג ישראלי

השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי) לפיו נגזר על המערער עונש של ארבעה חודשי מאסר שירוצו ...

תביעות קטנות :בלוג ישראלי

נכתב על ידי admin; פורסם ב- 15 בספטמבר 2010 23:47. בית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב מספר תיק. 1. שמות התובע: ______ ת.ז. ______. מען: מרח' ...

עורכי דין – בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל :בלוג ישראלי

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר אותו השית בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת נ' בן אור) על המבקש במסגרת ת"פ 346/09. ...

שידורי רדיו ירושלים (2007) בע"מ :בלוג ישראלי

השופט א' גרוניס: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד סגן הנשיא ד' חשין), בו נדחתה עתירה ...

104/06 – “מרכז צדק לנשים” נ. הנהלת בתי הדין הר… :בלוג ישראלי

הנשיאה ד' ביניש: 1. עניינן של העתירות שלפנינו בשני הסדרים ייחודיים וחריגים הנהוגים בהנהלת בתי הדין הרבניים (להלן: הנהלת בתי הדין) ובמוסד ...

לשון הרע :בלוג ישראלי

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 כולל בתוכו הן את האספקטים האזרחיים של פרסום לשון הרע, והן את האספקטים הפליליים של נושא זה. ...

רשם הפטנטים- החלטות :בלוג ישראלי

ה ח ל ט ה. בפני שמונה בקשות לרישום סימני מסחר. ארבע מן הבקשות עניינן בסימן 'See the future wisely'. ואילו ארבע האחרות עניינן בסימן 'לראות את ...

9107/09 – יורם מור נ. מדינת ישראל :בלוג ישראלי

השופט י' דנציגר: לפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 23.6.2009 וגזר הדין מיום 29.9.2009 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגן הנשיא ע' חבש) ...

6832/10 – עו"ד רן אפק נ. סגנית הנשיאה , כב' השו… :בלוג ישראלי

השופטת א' חיות: 1. העתירה דנן מופנית נגד החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא ט' סיון) מיום 16.9.2010, ...

עורכי דין – בקשה לתיקון כתב ערעור :בלוג ישראלי

המשיבים: 1. י. שטראוס ושות' (1990) בע"מ. 2. ק.א. אופקי בניה בע"מ. 3. אקרילית חברה לשיווק בע"מ. 4. בלגד נכסים בע"מ. 5. יוסף ליברמן ...

קישורים :בלוג ישראלי

לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין זה ב- 1.9.2010 כידוע לכם החל מהיום 1.9.2010 ...

קניין רוחני – רשם הפטנטים :בלוג ישראלי

ה ח ל ט ה. זוהי בקשה לרישום המשפט 'Sending all the right signals" כסימן מסחר בסוג 9. הבקשה הוגשה לגבי 'חוטים וכבלים חשמליים,מערכות כבלים, ...

טיב שתיל נגד יצחד חדד :בלוג ישראלי

בבית משפט המחוזי ע"א 1709/09. בתל - אביב בפני כבוד השופט זאב המר. המבקשת: טיב שתיל בע"מ. (המערערת). באמצעות באי הכוח עורכי הדין נועם קוריס ...

עורכי דין- הסכם פלייר :בלוג ישראלי

בפניי בקשה למתן החלטה, שהוגשה היום (17.1.08), בגדרה בקשה לצו מניעה ארעי במעמד צד אחד בלבד, אשר הוגדרה "בהולה". המדובר בבקשת רשות ערעור על ...

2010 ספטמבר :בלוג ישראלי

כפי שכבר נאמר בהחלטתי מיום 15.8.2010, לא מצאתי עילה לשינוי החלטתי מיום 30.5.2010 לפיה על המערערת להפקיד עירבון בסך 4000 ₪ להבטחת הוצאות ...

נועם קוריס

נועם קוריס משרד עורכי דין. יום חמישי, אוקטובר 7, 2010 0:12 … נועם קוריס – כתבות מכלכליסט אין תגובות ביום חמישי, אוקטובר 7, 2010, 0:35; ...

קוריס « נועם קוריס

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

פוסטים « נועם קוריס

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

נועם « נועם קוריס

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

עורכי דין « נועם קוריס

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

נ. קוריס « נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...

נועם קוריס « נועם קוריס

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

נועם קוריס « נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...

משרד עורכי דין « נועם קוריס

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...

מיני פוסטים « נועם קוריס

עורכי דין כותבים על חוק הספאם :קוריס בלוג · נועם קוריס, תופעת דואר הזבל בישראל בעקבות התיקון האחרון לחוק התקשורת מאת עו"ד. ...

נ. קוריס ושות' « נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...

נועם קוריס ושות' « נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...

נועם קוריס עורכי דין « נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...

קוריס ושות' עורכי דין « נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...

נועם קוריס משרד עורכי דין « נועם קוריס