יום חמישי, 27 בספטמבר 2018

סחר בסמים, יישב 15 חודשים בכלא ולא יוכל לצאת לחופשה ולהשתתף בחתונת אחותו


סחר בסמים, יישב 15 חודשים בכלא ולא יוכל לצאת לחופשה ולהשתתף בחתונת אחותו    
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.8.2018 (עת"א 99-08-18, השופט א' משניות), שדחה את עתירת האסיר שהגיש המבקש.

המבקש מרצה עונש מאסר בן 15 חודשים בגין הרשעתו בעבירות סמים. ביום 23.7.2018 המבקש הגיש לשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) בקשה לצאת לחופשה חריגה לצורך השתתפות בחתונתה של אחותו ביום 10.8.2018. לטענת המבקש, הבקשה הוגשה במועד זה מאחר שהאירוע עצמו נקבע בתוך פרק זמן קצר, מסיבות משפחתיות. 


עוד בטרם ניתנה החלטת שב"ס בעניין, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי. שב"ס הגיש תגובה לעתירה, ובה הבהיר כי הוא מתנגד ליציאתו של המבקש לחופשה, בין היתר לנוכח עמדתם השלילית של גורמי הטיפול, התנגדותה של משטרת ישראל, וכן חומר מודיעיני עדכני המייחס למבקש, בין היתר, מעורבות שלילית בכלא.

ביום 2.8.2018 התקיים דיון בעתירה ובסיומו ניתן פסק הדין הדוחה את העתירה. בית המשפט המחוזי ציין כי הבקשה בעניין היציאה לחתונה הוגשה פחות מ-20 ימים עובר למועד האירוע, תוך חריגה מפקודות שב"ס לפיהן על בקשה מסוג זה להיות מוגשת  45 ימים עובר למועד האירוע. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי הטענה בדבר הנסיבות המשפחתיות שהובילו להגשת הבקשה באיחור לא פורטה בבקשה שהוגשה לשב"ס. מכל מקום, בית המשפט המחוזי קבע כי חופשה חריגה אינה זכות מוקנית, וכי ההיענות לה תלויה בין היתר בהתנהגותו של האסיר. במקרה דנן, כך צוין, עולה מחוות דעת סוציאלית כי המבקש מכור לסמים ואינו משולב בהליך טיפולי כלשהו, ועל כן המלצת גורמי הטיפול היא שלא לתמוך בשחרורו לחופשה חריגה בשלב זה. בשולי הדברים, העיר בית המשפט המחוזי כי דרכו של המבקש פתוחה להגיש בקשה לביקור פתוח מורחב עם בני משפחתו, וכי חזקה על שב"ס שבקשה כאמור – ככל שתוגש – תישקל בכובד ראש.

הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש חוזר על טענתו לפיה מועד החתונה נקבע בסמוך למועד הגשת הבקשה לשב"ס, מסיבות אישיות-משפחתיות, ולכן לא היה בידו להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר כפי שמורות פקודות שב"ס. על כן, כך נטען, לא היה מקום לתת למועד הגשת הבקשה משקל בהחלטה. בנוסף, המבקש טוען כי המסוכנות הנשקפת ממנו בשל כך שאינו משולב בהליך טיפולי ניתנת לאיון באמצעות קביעת תנאים מגבילים משמעותיים.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את הדברים הוא הגיע לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש. כוחה של הלכה זו יפה גם מקום שבו האסיר מבקש כי תאושר לו חופשה על מנת להשתתף בשמחה משפחתית של קרוב מדרגה ראשונה (ראו: רע"ב 1109/18 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (8.2.2018)). הבקשה דנן אינה מקיימת אמת מידה זו, בשים לב לכך שהיא ממוקדת בעניינו הקונקרטי של המבקש. זאת ועוד: כידוע, ככלל לא יחליף בית משפט זה את שיקול הדעת המסור לשב"ס בכל הנוגע למתן חופשות לאסירים (ראו: רע"ב 7676/15 זנו נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (12.11.2015)). איני סבורה כי בענייננו התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות לחרוג מכלל זה, וזאת אף בהתעלם משאלת מועד הגשת הבקשה – לנוכח העמדה הברורה שהובעה על ידי הגורמים המקצועיים בעניינו של המבקש. למעלה מן הצורך, ייאמר כי על פני הדברים דומה שהטעמים שבגינם הסתייג שב"ס מיציאתו של המבקש לחופשה חריגה הם טעמים סבירים המעוגנים בנסיבות המאסר.

אם כן, מבלי להקל ראש ברצונו של המבקש להשתתף בשמחה המשפחתית וחרף העובדה שיש להצטער על כל מקרה שבו השתתפות כזו אינה אפשרית בשל מאסר, לא מצא בית המשפט העליון, כי המקרה מצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כפי שאף ציין בית המשפט המחוזי, המבקש רשאי להגיש בקשה מתאימה אחרת לשב"ס על מנת להיפגש עם בני משפחתו במסגרת שאינה חופשה חריגה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שישי, 1 בינואר 2016

עו"ד נועם קוריס מאחלים שנה אזרחית טובה 2016 !!!


יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

תרומת סל מזון - עמותת פתחון לב

פתחון לב - 880,000 ילדים רעבים בישראל...




פתחון לב - חנוכה


מרכזי סיוע

מרכזי סיוע לנזקקים

סיוע מיידי לנזקקים ולמשפחות במצוקה

ארגון פתחון לב מפעיל משנת 1998 שני מרכזי סיוע לנזקקים.  במרכז הארץ- בראשון לציון ובצפון- בכרמיאל.
במרכזי הסיוע של פתחון לב מושיטים סיוע מייד לנזקקים באמצעות חלוקת סלי מזון, סלי מזון מיוחדים לתינוקות, ביגוד והנעלה, שרותי מספרה, הכוון תעסוקתי וייעוץ משפטי.
הסיוע לנזקקים ניתן לפונים אלינו ללא הבדל מין, דת, גזע, מוצא או לאום.

מקבלי הסיוע, מופנים אלינו באמצעות מכתבי הפניה מעובדות סוציאליות מכל רחבי הארץ. כל בקשה לעזרה, גם ללא הפניה של עובדת סוציאלית, מקבלת התייחסות מיידית, ללא בירוקרטיה מיותרת. כבר ביום הפניה, אנו מסייעים באופן מיידי במתן סל מזון ופרטי ביגוד נדרשים ולאחר מכן מתבקש מקבל הסיוע להמציא הפניה מעובדת סוציאלית.

הסיוע לנזקקים במרכזי הסיוע מתבצע במספר מישורים: 
• עזרה מיידית לנזקקים -  ביניהם: משפחות ואנשים בודדים, נכים, קשישים, עולים חדשים, משפחות מרובות ילדים, מובטלים, מועסקים, משפחות חד הוריות וחיילים בודדים .
• עזרה למוסדות התומכים בנזקקים -  כארגון גג הומניטארי ארצי, אנו מושיטים סיוע לעשרות בתי תמחוי, בתי אבות, ישיבות, מעונות לנשים מוכות, בתי יתומים ובתי מחסה לנוער במצוקה ברחבי הארץ.
• עזרה לנזקקים באמצעות מועצות אזוריות ועשרות ארגונים המחלקים מזון – על מנת להגדיל את היקף הסיוע לנזקקים ברחבי הארץ  אנו מגישים סיוע למשפחות נזקקות בכל רחבי מדינת ישראל.

מידי שבוע, מגיעה הפעילות לשיאה במרכזי הסיוע,  בימי חמישי, ימי חלוקת המזון לנזקקים. סל מזון למשפחה , שוויו 250 ש"ח מספק מזון לכשבועיים עבור משפחה בת 5 נפשות וכולל מוצרי בסיס,
קטניות, לחם, ירקות ואוכל מצונן. למשפחות עם תינוקות אנו מעניקים סל מזון לתינוק בשווי 150 ש"ח הכולל טיטולים, תחליפי חלב, מחיות מזון ומזון ההכרחי להתפתחותו של התינוק.

בתקופות השיא, בחגי תשרי ובפסח אנו מקיימים מספר מרתוני חלוקת מזון על מנת לצמצם את התורים הארוכים לקבלת המזון ולהקל על הנזקקים בקיצור זמני ההמתנה במרכזי הסיוע.
פעילות מרכזי הסיוע מתבצעת בסיוע מאות מתנדבים במשך כל השנה. הסיוע ניתן באופן קבוע לתקופת זמן הנקבעת מראש, לפי בקשת העובדות הסוציאליות ולפי בקשת המשפחה.

היקפי הסיוע האדירים ניתנים בכבוד ובאהבה תוך שמירה על אווירה משפחתית ולא פורמאלית. אנשי 'פתחון-לב' מכירים אישית את רוב מקבלי הסיוע ועושים מאמצים רבים בכדי להנעים את זמן ההמתנה במקום וגם להוות אוזן קשבת למציאות קשה אותה חווים ביום יום.
כיצד ניתן לסייע לנו במרכזי הסיוע? 
* ניתן להתנדב במרכז הסיוע באריזה וחלוקת מזון לנזקקים . להתנדבות אנא מלאו את פרטיכם ונציג מטעמנו ייצור עימכם קשר. 

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

נועם קוריס עורכי דין: תביעה ייצוגית הלמן אלדובי - YNET כלכלה

נועם קוריס עורכי דין: תביעה ייצוגית הלמן אלדובי - YNET כלכלה: תגיות נועם קוריס   נ. קוריס   עו"ד נועם קוריס   יהונתן קלינגר   נועם קוריס עורכי דין   עו"ד קוריס   חופש הביטוי   נ. קוריס...

יום שבת, 12 ביולי 2014

עו"ד עדי ינקילביץ טעה והלקוח נאלץ לשלם לאור הטעות- החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע לאחרונה שעו"ד עדי ינקילביץ טעה והלקוח נאלץ לשלם לאור הטעות - מדובר החלטת בית המשפט דוחה את הבקשה של עו"ד עדי ינקילביץ, במסגרת תביעת לשון הרע בית משפט השלום בתל אביב הטיל הוצאות משפט בהחלטתו מיום 11.6.2014, נגד לקוח של עו"ד עדי ינקילביץ (עו"ד עדי פבל ינקילביץ) ולאור בקשה שגויה שהגיש אותו עו"ד עדי ינקילביץ במסגרת ייצוג הלקוח שלו בתביעת לשון הרע, כך שבית המשפט הטיל קנס בסך של 1,000 ש"ח ללא קשר לתוצאות המשפט נגד הלקוח חנן צוריאלי שיוצג בעניין כאמור על ידי עו"ד עדי ינקילביץההחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט עודד מאור בתיק 32364-03-14 כהן נ' צוריאלי מלמדת שבית משפט השלום בתל אביב העביר ביקורת על התנהלותו של עו"ד עדי ינקילביץ' והטיל קנס על הלקוח שלו חנן צוריאלי, תוך שקבע שהבקשה שהוגשה על ידי עורך דין עדי ינקילביץ' בשם הלקוח חנן צוריאלי לבית המשפט הינה בקשה לאקונית שאינה מפורטת כלל. בית המשפט מעביר ביקורת בהחלטה, בהקשר לבקשה שהגיש עו"ד עדי ינקילביץ, תוך גם שנקבע שאין זה מתפקידו של בית המשפט לעשות את עבודותו של חנן צוריאלי ועו"ד עדי ינקילביץ המייצג אותו. בית המשפט דחה את הבקשה שהגיש עו"ד עדי צוריאלי ואף חייב את לקוחו של עו"ד עדי ינקילביץ בהוצאות בגין עצם הגשת הבקשה.
עו"ד עדי ינקילביץהחלטת בית המשפט הטילה את הקנס בסך של 1,000 ש"ח נגד חנן צוריאלי לקוחו של עו"ד עדי ינקילביץ, כהוצאות משפט ללא קשר לתוצאות ההליך ורק לאור הבקשה השגויה שהגיש בשמו עו"ד עדי ינקילביץ

עו"ד עדי ינקילביץ נכשל לאחרונה גם בניסיון למנוע הצבת מרכז רפואי בעיר יבנה ולמורת רוחו יפתח המרכז הרפואי שיסייע לפגועי נפש. כשלונו של עו"ד עדי ינקילביץ' בעניין המרכז הרפואי מצטרף לעוד מספר כשלונות כאמור, דוגמאת כשלונו המצורף בהחלטת בית המשפט. 

יום שלישי, 18 במרץ 2014

עו"ד נועם קוריס מבחנה של גוגל לעזור בארגון המידע העולמי והפיכתו נגיש לכולם

גוגל מעל לחוק/ נ. קוריס ושות' עורכי דין 12/2007

לפני לא הרבה שנים, כשרק נכנסו המחשבים לתודעתנו, התרבו הקלישאות על כך שהמחשב הוא האשם בטעות ולא האדם שהפעיל אותו, מאז חלה התפתחות ניכרת בטכנולוגיה.
הקלישאה שהמחשב אשם התחלפה בשנים האחרונות בכך שהתוכנה אשמה, האם הגיע הזמן שהאדם שהמציא ומפעיל את התוכנה יתקן את הטעויות ?
הצהרות גוגל ישראל, המתנערות מהכנסות המיליארדים כחברת פרסום (לפחות כך נכתב על חשבוניות המס שמנפיקה גוגל אדוורדס) והטענות כי גוגל הנה אך ורק אמצעי חיפוש דיגיטלי אינן עומדת במבחן המציאות.
במקביל להתעצמותה של גוגל והפיכתה לכוח שולט באינטרנט ובחיי מיליארדי אנשים, פסעה עד כה גוגל בין הטיפות, מבלי שבישראל נאכפו כנגדה חוקי המדינה ותוך שלמעשה גוגל מתעלמת מריבונות השלטון, במדינת ישראל.
בסין למשל, החליטה גוגל לקבל את חוקי המדינה, ושינתה את המבנה הטכנולוגי של מנוע החיפוש, כך שיצנזר פרסומים האסורים על פי חוק בסין. (פורסם בy-net  25.01.06)
האדם גם בגוגל, עדיין חזק מהמכונה, כמתכנתי גוגל רוצים לשנות את האלגוריתמים לחיפוש, בכדי שיתאימו לחוקי מדינה ריבונית הם יכולים.
לאור פירסומים אנטישמיים קשים, פירסומים מכחישי שואה ועוד פרסומים אחרים האסורים על פי דין הצהיר מר מאיר ברנד, במסגרת כנס "שנאה באינטרנט" שנערך ביום 12.11.2007 כי:
"גוגל אינה, ואסור שתהפוך, לפוסק המרכזי לגבי מה שמופיע או אינו מופיע ברשת. על כך צריכים להחליט הממשלות שבחרנו ובתי המשפט".
בפועל לדעת רבים, בהצהרה זו של מר מאיר ברנד, נראה שיש משום התעלמות של גוגל ישראל, כדבר שבשגרה, ממגוון חוקים ודינים, תוך עשיית עבירות פליליות לכאורה בישראל.
היתממותה של גוגל ישראל, כי היא מפרסמת כל מידע ותוכן בצורה שווה, הנה למעשה הודאה לכאורה, בעשיית עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, אשר חלקן מובאות כדלקמן:
פרסום המרדה - סעיף 134 לחוק העונשין
הגדרה בסעיף 139, כי העדר תשומת לב או העדר זהירות בפרסום, לא יהוו הגנה בידי המפרסם, היסוד הנפשי בעבירה זו אם כן, די שיהא בפזיזות או בקלות דעת.
פרסום הקורא לגזענות – סעיף 144ב לחוק העונשין
הסעיף קובע תקופת מאסר של עד 10 שנים, וכאשר אין מדובר בהחזקת חומר בכוונה זדונית, שנה בלבד.
חוק איסור לשון הרע קובע כללים לגבי פרסום לשון הרע במעגל שני, כלומר חזרה על פרסומי לשון הרע שפרסם אדם אחר ומטיל אחריות, אזרחית ופלילית, גם על מפיץ לשון הרע במעגל השני.
סעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, מחייב גם את המפרסם, לפרסם כל עדכון בפרטים הנוגעים לפרסומים על תיקים משפטיים, חקירות משטרה וכדומה.
פרסום לפי סעיף 25א חייב להיעשות בהבלטה ראויה ובאותה הדרך שבה פורסמו הדברים מלכתחילה.
פגיעה ברגשי דת – סעיף 173 לחוק העונשין
פרסום שיש בו בכדי לפגוע ברגשי הדת, אף אם נשעה בפזיזות ו/או בקלות הדעת ולא מתוך כוונת זדון דווקא.
איסור פרסום בדבר שירותי זנות ופרסום דברי תועבה – סעיפים 205א – 205ג, סעיף 214
היסוד הנפשי הנדרש לשם עשיית העבירה הנו פזיזות ו/או קלות ראש בלבד
חוק הגנת זכויות יוצרים אוסר גם הוא, על העתקה ושימוש ביצירות מוגנות, על ידי מעגל שני, כך שגם פרסום יצירה מוגנת באמצעות אתר מפר, על ידי גוגל, אינה לגיטימית לכאורה, בהתאם לחוקי מדינת ישראל (עבירה פלילית ועוולה אזרחית).
חוק עוולות מסחריות, קובע בסעיף 2 איסור על פרסום תיאור כוזב של עסק, עוסק, מקצוע או שירות, העוולה הינה עוולה אזרחית הקובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בשווי של 100,000 ₪, לכל הפרה.
רשימת החוקים, הסעיפים והדינים, בהם מחויב כל אדם או תאגיד במדינת ישראל ואשר דורשים למען שמירת הסדר החברתי, על הימנעות מפזיזות וקלות דעת ועל בדיקה ראויה ונאותה טרם פרסומים הנה עוד ארוכה וכוללת בין היתר גם את סעיפים 159 ו- 168 לחוק העונשין.
גוגל, שיצרה לעצמה תדמית חיובית בתחילת דרכה, כאשר סיפקה במשך שנותיה הראשונות את כל שירותיה בחינם אין כסף, מנצלת עתה עד תום את כניסתה השקטה והידידותית לכל בית ובית בישראל ומנצלת בצורה צינית את חוסר ההבנה של מרביתנו לגבי הדרכים הטכנולוגיות בה היא פועלת, בהיתממות מקוממת שכן לטענת גוגל, כך התוכנה עובדת ואנחנו לא מתערבים...
זו רק שאלה זמן, עד שנתעשת כולנו ונבין שלא המחשב ולא התוכנה אשמים, מאחורי התוכנה והמחשב יושבים אנשים, אנשי גוגל שפועלים, מה לעשות, בכדי להרוויח עוד ועוד כסף לכיסם ולכיסי בעלי המניות, הבוסים באמריקה.
ברור שמדינה שרוצה לשמור על ריבונותה חייבת להיות זהירה ביחסה אל גוגל, הענק השקט הזה שעושה ככל העולה על רוחו, כי התוכנה שלו היא אוטומטית, ברור שכאזרחים במדינה, גם לנו יש חלק בסיפור וגם אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, שיושבים בבית וניזונים מאותו ענק בעל חזות ידידותית, שעושה בשקט ככל העולה על רוחו.
מה אומר על כך מנכ"ל גוגל ישראל ?
"ברנד נשאר נאמן לניסוח התאגידי: "המטרה של גוגל היא לעזור בארגון המידע העולמי ולהפוך אותו נגיש לכולם. יכול להיות שבדרך מתחרה גוגל בחברות כאלה או אחרות. אנחנו לא דורסים"  (פורסם במעריב באינטרנט 21.02.06).
לפני שיהיה מאוחר, לפני שגוגל תפרסם גם על קורא מאמרי זה לשון הרע, פירסומי תועבה או הסתה לגזענות כנגד העם היהודי (כמובן על שרתים בחו"ל), מוטב לדעתנו, כי גם במדינת ישראל, תקפיד גוגל על חוקי המדינה ותצנזר, בדיוק כמו בסין, את הפרסומים שהמנוגדים לחוק.
יפה שעה אחת קודם.


הכותב הנו עורך דין נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' העוסק בדיני אינטרנט.

יום שני, 17 במרץ 2014

נ. קוריס ושות' עורכי דין ומגשרים - על תקנון אינטרנט

נ. קוריס ושות' - מהו תקנון אתר אינטרנט
היום, רבים מבעלי אתרי האינטרנט חוששים ממידת היחשפותם לתביעות מצד הגולשים באתריהם, בשל אי הוודאות הטמונה בהיעדר חוקיות מוגדרת וברורה לגבי המותק והאסור בזמן השימוש באינטרנט. זאת במיוחד לאור ריבוי התביעות הנוגעות בעבירות אלו ספציפית, כאשר למעשה, ברוב המקרים, "העבריינים" כלל לא היו מודעים לאיסור שבדבר בשעת מעשה.
 כל פלוני שמוסר פרטי אשראי, פרטים מזהים אישיים, את כתובתו וכיו"ב, אינו יכול בוודאות להסתמך על כך שהמידע הגיע לידיים הנכונות, ויתרה מזאת, שהכספים שיועברו מחשבונו בעקבות הפרטים שמסר, אכן יזכו אותו בסחורה שהזמין.
כיצד נפזר את עננת אי הוודאות ?
הדרך היעילה ביותר לכך, נכון להיום, לוודא ששני הצדדים מודעים לזכויותיהם וחובותיהם ולכל תנאיי העסקה – הוא הסכם.
בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם. 
הסכם קבוע בין צדדים רבים ולא קבועים, לפי חוקי מדינת ישראל יקרא בדרך כלל, תקנון.
מהו תקנון ?
תקנון מהווה אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מס' תקנונים כחלק מהחוק, כאשר נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.
בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר, למעט במקרים בהם יחליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.  

מהו תקנון אתר אינטרנט ?  

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט ו/או הבעלים של האתרים לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, המהווה הסכם מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר ובלבד שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך לגולשים תהא מודעות לתנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

למה אני צריך תקנון לאתר האינטרנט ?  

העדר תקנון לאתר גורם עוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר ניתן למנוע  באמצעות התקנון.
מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן את החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק איסור לשון הרעחוק זכויות יוצרים, חוק הגנת הצרכןחוק הגנת הפרטיותחוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק עשיית עושר ולא במשפטפקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.
כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הנוגע לעסקה של רכישת מחשב כף יד, באמצעות האתר.
תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הינם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה Microsoft לשימוש בתוכנת הWindows (חלונות).
היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עו"ד והעלתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל ודואגים בכל עת להתאים  את לשון התקנון המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.
תקנון טוב ומתעדכן, יוכל לסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות היוצרים לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכןחוק עשיית עושר ולא במשפט וגם לפקודת הנזיקין, חוק העוולות המסחריות ועוד.
ולכן, בטרם תמצאו עצמכם חשופים לתביעות, מעבירים זמנכם היקר בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.
הכותב הנו עורך דין ממשרד נ. קוריס העוסק בדיני האינטרנט, אין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי